סעדים ופיצויים בדיני הנזיקין : הבטחת צדק בעוולות אזרחיות
מבוא
סעדים ופיצויים בחוק הנזיקין הינם מרכיבים אינטגרליים בחוק ונועדו לספק מסגרת משפטית לטיפול בעוולות אזרחיות ולהבטחת צדק ליחיד אשר נפגע בגין פעולות פסולות של אחרים. בחוק זה מושרשים עקרונות של הגינות ואחריות.
חוק דיני הנזיקין שואף לספק לנפגע פיצוי הולם באמצעות מגוון רחב של תרופות ומנגנוני פיצויים אשר יש בהם כדי לפצות את הנפגע טרם הפגיעה.
מאמר זה בוחן את ההיבטים המרכזיים של סעדים ופיצויים בדיני הנזיקין בישראל, תוך בחינת סוגי הסעד העומדים לרשות התובעים והשיקולים המנחים את בתי המשפט בקביעת פיצוי צודק.
פיצויי נזיקין
הפיצוי נועד לפצות את התובע בגין הנזק או ההפסד הספציפיים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהגותו הפסולה של הנתבע. ניתן לחלק את הנזקים הפיצויים לסוגים שונים:
נזקים כלכליים
נזקים כלכליים מטרתם להשיב לתובע הפסדים כספיים מוחשיים שנגרמו כתוצאה מרשלנותו של הנתבע, פיצוי זה עשוי לכלול הוצאות רפואיות, נזק לרכוש, אובדן רווחים והפסדים כספיים אחרים הניתנים לכימות.
נזקים לא כלכליים
נזקים לא כלכליים, המכונים גם נזקים כלליים, נותנים מענה להפסדים לא מוחשיים שקשה לכמת אותם במדויק. אלה עשויים לכלול פיצוי על כאב וסבל, מצוקה רגשית, כאבים מתמשכים ונזקים סובייקטיביים אחרים.
נזקים מחמירים
ניתן לפסוק פיצויים בנסיבות מחמירות כאשר התנהגות הנתבעת מחמירה את הנזק שנגרם לתובע. צורת פיצוי זו מכירה באופי החמור במיוחד של המעשה הפסול ומבקשת לספק פיצוי נוסף על המצוקה שנגרמה.
פיצויים עונשיים
יצוין כי פיצויים עונשיים הינם נדירים יחסית בתביעות בדיני נזיקין , וניתנים במקרים חריגים שבהם התנהגותו של הנאשם/ נתבע מוכיחה התעלמות מכוונת מזכויות הזולת. פיצויים עונשיים ממלאים תפקיד מרתיע, שמטרתו למנוע התנהגות פסולה דומה בעתיד.
סעד צו מניעה
בנוסף לפיצוי הכספי, מכירים בדיני הנזיקין בישראל בזמינותם של סעד של צו מניעה. בתי המשפט רשאים להוציא צווי מניעה כדי למנוע או לעצור פעילויות נזיקיות מתמשכות. צורת תרופה זו רלוונטית במיוחד במקרים של מטרד או מצבים אחרים בהם פיצוי כספי לבדו עשוי שלא להספיק לטיפול בנזק אלא יש קודם למנוע את המשך המפגע תחילה על מנת להקטין את הנזק שנגרם לתובע..
שיקולים מיוחדים ברשלנות מקצועית
במקרים של רשלנות מקצועית, כגון רשלנות רפואית או רשלנות משפטית, ניתן להתאים את הסעדים והפיצויים לאופיו הספציפי של המקצוע המעורב. הסעד עשוי לכלול נזקים כלכליים ולא כלכליים ובית המשפט רשאי לשקול את חובת הזהירות של איש המקצוע בתחומו.
תקופות התיישנות
החוק הישראלי מטיל תקופות התיישנות שבמסגרתן על תובע להגיש תביעת נזיקין. חוק ההתיישנות קובע לוחות זמנים ספציפיים, לרוב בתוך שבע שנים ממועד הצטברות עילת התביעה. עם זאת, קיימים חריגים, במיוחד במקרים של נזק סמוי או רשלנות מתמשכת.
רשלנות תורמת
המחוקק בישראל נתן דעתו לרשלנות תורמת של התובע במקרים בהם הנתבע נקט הרשלנות תורמת.
המחוקק קבע בחוק עקרון של הרשלנות התורמת, המאפשר לבית המשפט לחלק אחריות על סמך דרגות האשמה המתאימות של התובע והנתבע. ניתן להפחית את הפיצויים שנפסקו כדי לתת את הדעת על כל תרומה לנזק על ידי התובע.
הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין
היה והתובע הצליח להוכיח בתביעתו את רשלנותו של הנתבע, שאז הוא עשוי להיות זכאי לגבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הדבר משמש כאמצעי להקלת הנטל הכספי על הצד הנפגע ומעודד גישה למשפט.
סיכום
לסעדים ולפיצויים בדיני הנזיקין בישראל יש תפקיד מכריע בהשגת צדק לנפגעי עוולות אזרחיות. באמצעות שילוב של פיצויים פיצויים, סעד של צו מניעה ושיקולים מיוחדים בתיקי רשלנות מקצועית, שואפת מערכת המשפט לספק פיצויים הוגנים ומידתיים כאחד. מכיוון שדיני הנזיקין ממשיכים להתאים את עצמם לשינויים החברתיים ולהתפתחויות המשפטיות, הדגש על פיצוי צודק נותר אבן יסוד במערכת, המבטיח שיחידים יכולים לפנות לסעד ולמצוא פתרון לאחר מעשים פסולים.
